- אוזן
- אוֹזֶןv. אֹזֶן.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
אוזן — 1 n. שם משפח 2 איבר השמיעה (באדם ובעלי חיים) ; ידית, קת, ניצב, בליטת אחיזה בכלי, חלק בול … אוצר עברית
אוזן הדוב — שם פרח {{}} … אוצר עברית
אוזן מוזיקלית — יכולת הבחנה בין צלילים, שמיעה מוזיקלית {{}} … אוצר עברית
אוזן קשבת — נכונות לשמוע באהדה, התעניינות; שם קו חירום לנוער במצוקה {{}} … אוצר עברית
אוזן-הים — סוג של רכיכת ים אכילה {{}} … אוצר עברית
אוזן-המן — מאפה בעל בצק פריך עם מילויים שונים (למשל פרג תמרים אגוזים או שוקולד) הנחשב מאכל מסורתי לחג הפורים {{}} … אוצר עברית
אוזן-הנעל — לולאה בנעל המסייעת לנעילת הנעל {{}} … אוצר עברית
הטה אוזן קשבת — הקשיב בתשומת לב, האזין בהתעניינות, כרה אוזן {{}} … אוצר עברית
מחלקת אף-אוזן-גרון — מחלקה בבית חולים שמאושפזים בה מטופלים בבעיות אף, אוזן וגרון {{}} … אוצר עברית
אף-אוזן-גרון — תחום רפואי העוסק בכל הקשור למערכות האף, האוזן והגרון {{}} … אוצר עברית
בדל-אוזן — החלק התחתון והרך באוזן; משהו, מקצת {{}} … אוצר עברית